"שוב מסטיקים על הראש של איזו ילדה אומללה?"
"לא, הפעם אלה היו הן עצמן. אני יודעת שזה יישמע מאוד מוזר, אבל…" המורה הצעירה היססה לרגע, ואז המשיכה, "הראש של ענבר היה מכוסה בנייר דבק. קווצות של שׂער, דבוקות אחת לשנייה בסרט דביק מסובך לגמרי. הראש של שיר…" היא נרעדה מעט, "השׂער שלה נעלם, ובמקומו היו שם מנקי מקטרות."
"מנקי מקטרות?!"
"כן, מנקי מקטרות צבעוניים, כמו אלה שאנחנו משתמשים בהם בשיעורי מלאכה. הם פשוט… צמחו מתוך הראש שלה. והדס… אני יודעת שזה נשמע מטורף, אבל כל הראש שלה היה מלא בזנבות עכברים. אמִתיים. והם זזו."
המפקחת בהתה במורה הצעירה בחוסר אמון. "זנבות… עכברים," הגתה כל מילה בנפרד. "צמחו לה זנבות… של עכברים… על הראש."
"לא הייתי מאמינה בעצמי, לולא ראיתי במו עינַי. כמו בסיפור של מדוזה, רק עם זנבות עכברים במקום נחשים."