ליאור ויינשטיין

צעדתי בנחישות לעבר פנס רחוב לצד הטליתא קומי, שטרות מתחככים אלו באלו בתוך כיס מכנסיי, ודמות אפלולית הנשענת על פנס הרחוב הבזיקה לעברי חיוך. ויכולתי להרגיש בנוכחות הנוספת שעמדה לצידנו, מוכנה לחשוף את סודותיה כשתאותת הדמות האפלולית לעשות כן…