בישראל עתידית, רשת עדינה קושרת את גורלן של דמויות אחדות.
~~~~~~~~~~~~~~
מתוך הסיפור:
הזמזום לא נמשך זמן רב. הוא נבלע במהרה ברעש מתגבר של חריקת מתכת מכיוון מסילת הרכבת. הרעש קטע בחדות את מצב רוחו המהורהר של מנדל, וגרם לו להזדקף בבהלה ולהביט לשני כיווני המסילה בחיפוש אחר הרכבת.
"זו ההַרְהֶרֶת," אמר לו פעם אוריאל, אחיה של חניאל. "מחלה חשוכת מרפא, חוששני. פספוס רכבות הוא תסמין מובהק שלה." לאוריאל היה קול מונוטוני ואדיש, וכשהוא הוסיף "אם לא תשגיח על עצמך, אתה עלול להרהר את עצמך למוות," מנדל לא ידע אם הוא אומר זאת בקלילות של הומור קודר או ברצינות תהומית. הגבול הזה, לכל דבר ועניין, מעולם לא היה קיים עבור אוריאל.