כמו מים לנשימה

לא פלא שנישואיה גוועו – גם היא, כשהיא מביטה במראה, כבר לא רואה דבר מהנערה שהייתה. בעלה לשעבר, לעומתה, נותר בדיוק כשהיה ביום בו ראתה אותו לראשונה: לוח חלק, משקף את הצבעים והחיוּת של סביבתו ממש כאילו נבעו ממנו עצמו. כמה קסומים נראו לה אז החיים אִתו, מי שנדמה לה כאור ושמש ואוויר וחופש. הם היו רוקדים אל תוך הלילה עד שראשה היה סחרחר עליה, ובתמימותה נדמה היה לה שהוא המקור לכל התחושות החדשות שמילאו אותה.

~~~~~~~~~~~~~

סיפור של געגוע חוצה עולמות.

Scroll to Top
דילוג לתוכן