סיפור מסע נוגע ללב של נער, ודרקון.
~~~~~~~~~~~~
מן הסיפור:
שיעול כבד העיר אותו עם שחר, ויורה זינק ממקומו ומיהר לתפוס מחסה. מרבל התנועע בגולמניות, זנבו הצליף לכל עבר, מנפץ עצים וסלעים, חזהו עלה וירד ופניו היו מעוותים מסבל. "אנחנו חייבים להמשיך," אמר יורה בין שיעול לשיעול. "חייבים להמשיך ללכת." מרבל הביט בו, כבוי, לרגע נדמה היה שיסרב, אך הוא הנהן בראשו הדוקרני והתרומם, מותח את כנפיו בקושי רב ומתיישר, משאיר אחריו עקבות כבדות של כפות רגליים מדדות.