הפסטיבל שלי התחלק לכמה חלקים: כמו תמיד היו הרצאות, אבל השנה מפגשי זום עם חברות החליפו את השוטטות בכנס ופגישות המסדרון. בנוסף קיבלתי הצצה אל מאחורי הקלעים כשעזרתי לאלמוג כהן להרים את ההרצאה שלה ועל הדרך ראיתי אותה מפיקה ומקרינה אירועים.

אז קודם כל תודה ענקית לסגל המופלא שעבד על הפסטיבל בטירוף בחצי השנה האחרונה ועוד יותר בטירוף בשבוע האחרון. זכיתי לצפות קצת במאחורי הקלעים של הקסם הזה ולראות בכמה עבודה קשה כרוכה ההפעלה של השידורים אז כל הכבוד ותודה, אתם אלופים.

היה כיף כל כך, לא חשבתי שזה ירגיש כמו כנס אמיתי, אבל זה כן – אפילו קיבלתי מנה הגונה של דיכאון פוסט כנס ביום שאחרי. מזל שיש הדרנים בשידור חי בדף הפייסבוק של האגודה, ושכל ההרצאות יהיו זמינות לצפיה בחצי השנה הקרובה.

וכמובן – זה לא סיכום כנס בלי המלצות וביקורות על אירועים:

מפגשים וירטואליים: 

עוד לפני הפסטיבל הג'ירפות המקסימים (צוות כוח האדם של הכנסים) ארגנו מפגש מתנדבים ענק כפיצוי על העובדה שנשארנו מובטלים בפסטיבל עצמו.

במהלך הפסטיבל הייתי במפגש מתוכנן של קהילת "בשורות טובות" שהיה אדיר ומצחיק וכל כך מחמם לב שמייד הוחלט על מפגש המשך שהתבצע ביום שישי אחרי הפסטיבל.

התנדבתי גם בדוכן האגודה, ההתנדבות המוזרה בחיי, פשוט ישבתי עם זום פתוח ואוזנייה, בבית במזגן ולא בחוץ בחום ובלחות של תל אביב. היה קצת יבש אבל כמו בכנס אמיתי זכיתי לביקורי זום מחברות טובות שהנעימו מאוד את זמני.

ההרצאות

לא ראיתי הרבה כמו שרציתי, הקונספט של לשבת יום שלם מול מסך פחות עובד לי, אבל נתרכז במה שכן ראיתי. אני אתחיל דווקא עם ההרצאה האחרונה מבחינה כרונולוגית אבל זאת שאני הכי מושקעת בה רגשית (גילוי נאות, אלמוג כהן היא בתי).

אראגורן גיבור מתבגר בן תשעים / אלמוג כהן

אלמוג הראתה באותות ובמופתים איך אראגורן בן התשעים הוא בעצם סוג של נער מתבגר שעובר את מסע הגיבור שלו בדיוק כמו אותם נערים בני שש־עשרה בסיפורי התבגרות קלאסיים (המלך ארתור למשל), ומשיג בסוף המסע את הכס, הממלכה והאהובה. וכן, הוא קצת היה דוש כלפי איאוון אבל אפשר לסלוח לו כי הוא מלא כוונות טובות וכל הויכוח ביניהם נבע מחוסר הבנה אחד גדול, דו שיח של חרשים.

נהניתי ממש ללוות את אלמוג מרגע גיבוש הרעיון הראשוני דרך הצורות השונות שההרצאה לבשה ופשטה עד לתוצר הסופי. מכיוון שבהרצאה עצמה ישבתי דוממת קרוב אליה והחזקתי את כל האצבעות אני בהחלט רוצה לראות איך זה נראה בשידור הסופי.

ארגורן – גיבור מתבגר בן 98, אלמוג כהן, אייקון 2020

למה כולם טועים? / קרן לנדסמן

אחרי מריטת שערות הצלחתי להתחבר לאתר בדיוק לתחילת ההרצאה של קרן שקפצצה בהתלהבות אפילו שישבה בכיסא. כססתי ציפורניים בהזדהות עם הצוות הטכני שהעלה את השידור לאוויר, תהיתי כמו כולם מה בדיוק היא רצתה לספר לנו על ג'ון סנואו ואימצתי את הביטוי אפידמיולוגי-כורסא, בייחוד כשהם באים יחד עם חתולים.

ברצינות רגע – זו ההרצאה הכי חשובה בכנס, מידע אמין וחשוב על המגפה ועל ההתגוננות מפניה. טוב שהיה סיבוב נוסף, אבל למה מול מפגש בשורות טובות?

כשיקומים מתנגשים לגמרי בטעות / נטע טרופ

הרצאה מרתקת על קרוסאוברים בין סדרות טלוויזיה, למרבה הבאסה לא הכרתי יותר מחצי מהן, אבל העיקרון היה ברור ונטע מרצה נהדרת ורהוטה. השימוש בכלי הטכנולוגי mentimeter לתקשורת עם הקהל היה מצויין, בייחוד אחרי שראיתי בהמשך הכנס מרצים שפחות הצליחו להשתמש בו.

ממשק מוח מכונה במדע ובז'אנר / הדס סלוין 

הרצאה מרתקת על דברים שנראים לגמרי מד"ביים, מכשירים שמקבלים פקודות ישירות מהמוח ועזרים לאנשים עם נכויות. המצגת הייתה יפהפיה, נאלצתי לעזוב באמצע אבל עוד אשוב לשידור החוזר.

גיבורות קסומות צמות חומות / מאיה ברוק פורת

הרצאה נהדרת על נושא שנשמע קצת מוזר בהתחלה: מה הקשר בין צבע השיער לאופי של הגיבורה בספר? מתברר שיש קשר והרבה ממנו.

אז מה למדנו? שאן שרלי היא האב־טיפוס של כל הג'ינג'יות השובבות, שלאיאוון משר הטבעות נתנו בסרט המצויר קשת שתחזיק לה את השיער הבלונדיני בזמן שהיא עורפת ראשים של מפלצות, שנערות בעלות שיער חום הן חובבות קריאה ושנערות חיוורות בעלות שיער שחור הן שקטות ומסתוריות.

היה ממש כיף. הרצאה מומלצת בחום לכל הגילאים.

הם קראו לי מטורף / פאנל של איגור ארמיאץ'-שטיינפרס, פרופסור אריאל צ'יפמן וניצן אלון

גם פה ראיתי רק חלק, הגעתי קצת אחרי ההתחלה ויצאתי למשמרת דוכן אגודה איפשהו באמצע – ואם זו לא הרגשת כנס אמיתית, אז מה כן? מה שכן הספקתי לראות היה מעניין ומצחיק ולגמרי אחזור לשידור חוזר.

אחותי את מכשפה / הילה בניוביץ הופמן

השם קרץ לי מרגע פרסום התוכניה, ההרצאה היתה טובה אבל הכילה בעיקר הסברים על דת הוויקה ופחות כישוף ממה שציפיתי. כשהכישוף הגיע לקראת הסוף הוא היה מעולה ומאוד מספק.

מפגש עם הסופרת האורחת סטפני ברג'יס בהנחיית נדב אלמוג

למרות ההתעללות של מפלצת האינטרנט שאכלה לסופרת את התקשורת השיחה הייתה מרתקת, סטפני היתה מקסימה והופתעתי לגלות עד כמה היא צעירה יחסית. התפנגרלות רצינית נרשמה כשהיא הזכירה את אלן קושנר ודיליה שרמן כמקורות השראה.

מיהו מלך היער? פוליטיקה של בעלי חיים / יונת אשחר

יונת יודעת ואוהבת להרצות על בעלי חיים. החלקים שהצלחתי לשמוע היו נהדרים, אבל הייתה בעיה של התאמה לפורמט הזום. זו הרצאה שהיתה להיט אם היתה מול קהל חי, אבל בזום איבדתי ריכוז בגלל עודף סרטונים ומיקרופון שלא הצליח לעמוד במשימה. אני ממש אשמח לראות את ההרצאה שוב בכנס רגיל עם קהל באשכול 1.

דרקונים לא מתמודדים בבחירות / אודי בקר

אחת ההרצאות הכי טובות שראיתי בפסטיבל, המרצה היה רהוט ומעניין והצליח לשלב בין הרצאה על מדיניות ושיטות ממשל לבין פנטזיה ומד"ב. כל כך נהניתי שייתכן שאראה אותה שוב ביחד עם הצאצא שפספס.

אתה אפילו לא זוכר עולם ללא רובוטים / ד"ר ערגה הלר

עוד הרצאה מעניינת עם נושא נהדר שנפלה על הקטע הטכני של אי התאמה לזום. המרצה הייתה עם רקע וירטואלי שגרם לקפיצות וקטיעות בשידור התמונה וגם לחוסר סנכרון בין הקול לתנועות השפתיים שלה. והמצגת הייתה אולי מצוינת להרצאה באולם אבל במחשב לא ראו שום דבר בגלל פונטים קטנים מדי. הלקח העיקרי הוא שמומלץ לערוך פיילוט עם המערכת בה תועבר ההרצאה.

אני, חלקיק / ד"ר בועז קרני הראל

עוד הרצאה שראיתי רק חצי ממנה בגלל משמרת דוכן, עוד הרצאה שאראה שוב. ושוב. ושוב, עד שאצליח להבין את כל הדברים הפיזיקליים הקשים והמסובכים שבועז מדבר עליהם בצורה כל כך מקסימה.

קורנס משלך / נבט טחנאי

אין לי מילים, כמה שנהניתי בהרצאה הזו של נבט על דמות המכשפה בהארי פוטר ובשורות טובות. הסקירה על השינוי בתדמית המכשפה הייתה מעולה: החל מימי זקנת השבט החכמה דרך החוטאת הנשרפת של ימי הביניים, המטורפת המכוערת והמאיימת של המאה התשע־עשרה וראשית המאה העשרים ועד לאישה החזקה והמיוחדת של ימינו. הדוגמאות היו נפלאות וההתפנגרלות הבלתי פוסקת על בשורות טובות היתה לגמרי במקום.

אין על נבט, שומרת את השידור החוזר לצפייה משותפת עם חברות.

הפילוסופיה של גיבורי על / בר פישביין

הייתי כבר די גמורה כשהגעתי להרצאה הזאת, בר דיברה בעיקר על גיבורי על מהסדרות של cw שאני מכירה היטב – פלאש, החץ וסופרמן. היא הציגה בצורה מעניינת את הבחירות המוסריות שלהם ואת היחס שלהם לחיי אדם. שווה צפייה נוספת.

עוד שתי הרצאות שאני ממליצה עליהן כי הייתי בפיילוטים שלהן:
בוחרים להתקומם אי צדק כלכלי ומרידות בז'אנר / עמית לוונטל  – הנושא מעניין ולמרצה יש המון ידע.
אף אחד לא מצפה לאפוקליפסה חוץ ממי שכן / שירה אבנת – הרצאה כיפית על איך סופרי המד"ב ידעו מאז ומעולם שאנחנו גרועים ממש כשזה מגיע להתמודדות עם אפוקליפסה אמיתית.

ולסיום שני הממתקים של הפסטיבל שהיה כל כך כיף לראות בשידור חי: 

אירוע הסיום המרגש, שנחטף בסופו על ידי חתולות הפסטיבל רותם ברוכין ומרינה ברלין הגאונות, שהשתיקו את המנחה עינת סיטרון וגרמו לה להעביר רבע שעה בפנטומימה קורעת מצחוק.

מופע הפתיחה של אייקון חתולות, שכלל הרבה בדיחות מטופשות וצחקוקים בלתי נשלטים והוציא בסוף ערמה נכבדת של טיוטות לפאנפיקים טיפשיים הזויים ומאוד מאוד מצחיקים שלעולם לא ייכתבו. 

נתראה במאורות הווירטואלי – השנה בלי גשם, בוץ וקור ירושלמי.