אמנית ומומחית מידג'ורני, מומחית אטסי, פינטרסט וPrint on demand, אמא לילדה + 2 חתולים. 

האזנה לפרק

נושאים שדיברנו עליהם

• לעבודות הנהדרות של איילת – פייסבוק ואינסטגרם
• סיפורים מהמסיבאפי
• כנס אבק כוכבים ז"ל

תמלול

קרן – אני קרן לנדסמן אתי אהוד מימון ואתנו היום איילת קובלסמן. איילת ספרי לנו על עצמך.

איילת – היי, אז אני איילת, אני גרה ברחובות, יש לי ילדה אחת בת 13, שני חתולים. אני עובדת במקצוע שיהיה לי קשה להסביר עכשיו. אני מנהלת חנויות באטסי ואמזון הנד מיינד וכרגע אני מאוד מאוד בתוך מידג'רני ומעבירה גם קורסים בנושא. וזהו בגדול. 

אהוד – אוקיי. אני אתחיל עם השאלה הקבועה שאנחנו שואלים את כל המרואיינות והמרואיינים, וזה איך הגעת לקהילה או לקהילות ולאיזה קהילות הגעת.

איילת – וואו. אני מנחשת שזה היה דרך פורום אורט, אני ממש לא זוכרת. אני יודעת שהייתי כמובן בטריוויה ומד"ב ואחר כך פתחתי את הפורום אימה וערפדים. זה מה שאני זוכרת מאורט. אני לא זוכרת אבל, יכול להיות שהגעתי לשם מטריוויה, אני לא זוכרת.

קרן – אני חושבת שזה נקודה מצוינת לציין שכשאהוד ואני אומרים פורום אורט, אנחנו מתכוונים לפורום מד"ב באורט. אבל היו עוד פורומים באורט, נכון? שהם לא רק זה…

איילת – כן אבל בשבילי זה היה זה. כאילו זה, וטריוויה. יכול להיות באמת שזה היה דרך אנשים שהכרתי מטריוויה שאז דברו על הפורום של מד"ב באורט. הגיוני. אבל אז השאלה איך הגעתי לטריוויה. אין לי מושג.

קרן – אז הגעת לפורום טריוויה שאני מנחשת שהיה בו שאלות טריוויה?

איילת – גם.

אהוד – הייתה חפיפה בין הפורומים עד כמה שאני זוכר. אני הגעתי לפורום טריוויה דרך מד"ב ואז עשיתי את הטעות של להגיב בלי לבדוק את כללי הפורום וחטפתי קצת נזיפות ובצדק.

איילת – מה כתבת? משהו על חולית?

אהוד – אני גימבחתי.

איילת – איך?

אהוד – אני נתתי את התשובה… אסור היה לתת תשובה בכותרת ואני נתתי תשובה בכותרת. אבל כן, היה הפורומים של אורט, היה בין כמה מהם חפיפה.

קרן – גיבחת?

אהוד – גימבחתי, זה ראשי תיבות של לגמור בחוץ.

קרן – אני חשבתי שאני מכירה את הקרפחיות ואת השרשור… אוקיי. אז פורום טריוויה ופורום אורט אבל גם פורום ערפדית ואימה?

איילת – כן, אימה וערפדים, פורום שמתישהו פתחתי, שזה בעצם היה פורום באפי אבל לא הייתי בטוחה שיהיה מספיק מתעניינים לבאפי אז קראתי לזה אימה וערפדים.

קרן – ומה היה בפורום? הייתי נכנסת, לא הייתי נכנסתי כי לא קראתי…

איילת – היה דיונים, זה היה הגוד אולד דייז שהיו פרקים חיים של באפי, והיות ואינטרנט היה יחסית חדש ומסביבי לא היו המון אנשים שאוהבים באפי, אז זה היה מקום טוב למצוא אנשים עם דעות דומות, חוויות דומות, לשמוע ניתוחים על הפרק, לריב על הניתוחים על הפרק, לכתוב ניתוחים על הפרק, וקצת מסביב גם כל מני המלצות של דברים שקשורים לאימה גם קצת. אני לא זוכרת אבל אני מתארת לעצמי, בגלל שאהבתי באמת ערפדים גם באופן כללי עוד לפני באפי, אז גם כל מה שקשור לערפדים, לסטאט, והחבר'ה.

אהוד – איך נעשה האתר, קהילת באפי, הייתה נוכחות מאוד מרשימה בכנסים והיו לה כנסים משלה, שגרירות סאנידייל, הארגון שלה. איך נעשה המעבר מפעילות, או לפחות מנקודת המבט שלך, מפעילות שהיא פעילות אינטרנטית לפעילות חיה, פעילות בחיים האמיתיים מחוץ לרשת?

איילת – קודם כל היו הרבה קהילות של באפי. היה בעין הדג, והיה גם חלק מהקהילה של באפי שהייתה בתוך מד"ב, היו פורומים של תפוז נפרדים, ואני חושבת שהקהילה פשוט הייתה מאוד מאוד גדולה ולא מאוד מאוחדת. ואיכשהו, יצא שהצלחנו להתאחד. וללכת, בגלל הכנסים, התחלנו להכיר אחד את השני, וגם היו מיטים, שזה מפגשים, שהיינו עושים אחרי צהריים בבתים של אנשים, עם מאכלים שנראים כמו משהו של הלואין כזה, מפגשים כיפיים ששם הכרנו אנשים, שחלקם באמת קצת כמונו, כמוני בכל אופן, נחבאים אל הכלים קצת, וזה היה מקום נחמד למצוא עוד אנשים כמונו ולהשתחרר ולדבר ולעשות חידונים ומשחקים וזהו. מה הייתה השאלה?

קרן – צוחקת. 

אהוד – ענית עליה, השאלה הייתה המעבר של קהילות אינטרנטיות לקהילות… 

איילת – אז זהו, גם דרך המפגשים וגם, באיטיות, דרך הכנסים. אבל אז… אלף לא הכרנו את כולם ובית לא היו הרבה תכנים של באפי. ושם התחלנו לצאת, להתגבש בעולם האמתי. אבל עדיין הקהילות היו מפוזרות. כאילו, היו קליקות, שלא כל כך הכירו אחת את השנייה. ואחר כך בשגרירות ניסינו לאחד אותן. ולתת לכל אחד קול ומקום. ואז אני חושבת שיותר צמחה הקהילה.

קרן – את יכולה לספר קצת על שגרירות סאנידייל בישראל בבקשה?

איילת – אני מנסה רגע לזכור מה, את הסדר של הדברים. ככה, קודם כל הלכנו לכנסים ולא היה לטעמנו מספיק באפי. ואז החלטנו לעשות כנס מתחרה שהוא היה אחלה והיה מאוד כיף. ומתישהו עלתה ההצעה למסיבאפי. שהייתה היסטריה. ואז החלטנו שכאילו אנחנו צריכות… צריכים ארגון. צריכים כמו שיש את האגודה אז צריכים איזשהו ארגון של באפי. והיו ראשי הקהילות, ישבנו והחלטנו דברים ביחד. בכוונה. כדי לאחד את הקהילה. ואם אני לא טועה, רותם הציעה את השם שגרירות, ישבנו וחשבנו על שם וזה וזה, ורותם הציעה שגרירות, וכאילו זה היה מדליק. שגרירות סאנידייל בישראל. ובגלל שאני בעברי גרפיקאית אז מיד ראיתי את האפשרויות המיתוג הבלתי מוגבלות שיש לדבר הזה. אז ככה הוקמה השגרירות. 

קרן – ואהבתי… שנייה, הזכרת את המסיבאפי, שחוץ מאשר מיתוג מגניב אני יודעת שעשיתם שם דברים מעולים והסיבה שאני יודעת על זה, זה כי הגעתי אחרי המסיבאפי האחרונה וכל חיי אני רק שומעת איזה באסה שהפסדת את המסיבאפי.

איילת – אז קודם כל אני רוצה להזכיר את הדס פלג, שהיא הייתה גם ממקימי השגרירות ומהראשונות שארגנו את המסיבאפי. אני זוכרת שהלכנו לצוד מועדון. נסענו עם אוטובוס לתל אביב, הלכנו וחיפשנו, היו לנו כמה כתובות עם אנשים שדיברנו אתם מראש כדי לקבל הערכה של מחיר כי היה לנו תקציב מהאגודה של סטאר טרק. דרך אגב, בזכותם יש את המסיבאפי, בזכותם התחלנו, אוקיי? הם נתנו לנו את התקציב הראשון, אם אני לא טועה זה היה 500 שקל. והיינו צריכים לשכור מועדון, וגם את כל שאר הדברים, אני לא זוכרת מה עוד היה. והלכנו וכיתתנו רגלינו ומצאנו מועדון שהוא אשכרה נראה כמו הברונז עם גלריה למעלה וכמה חדרים בפנים והיה מדהים. ועשינו… היה חדר של הקרנות וחדר של ריקודים והיו גם משחקים ותכף אני אספר לכם על המשחקים. היה ממש טוב. היה אנשים ממש נהנו. וכמובן שהחזרנו את ההשקעה והרבה, ובגלל זה אחר כך היו עוד מסיבאפיות. היה כיף לארגן את זה. היה ממש כיף. עוד מישהי שאני רוצה לציין זו דניאלה, מהסטאר טרק, שגם הייתה בהתחלה של כל השגרירות, ושל המסיבאפי, והכנסים.

קרן – דניאלה קרני-הראל. 

איילת – כן. 

קרן – אמרת משחקים. הבטחת משחקים. 

איילת – אני לא זוכרת את כל המשחקים, אבל אני זוכרת משהו ספציפי, הייתה לי תחבולה, הייתה לנו תחבולה, כי רצינו לעשות את המחזמר, והיו לנו כבר צוות. בגלל שזה היה ממש התחלה עוד לא היו עוד הרבה אנשים, ובאמת גרדנו מתחת לאדמה אנשים שירצו להשתתף במחזמר, ולא היה לנו ספייק. אני לא זוכרת אם זה היה בעצם בשביל המחזמר הראשון או השני. בכל מקרה, רגע… 

קרן – אני אתן לך להיזכר ובינתיים אני אגיד המחזמר הוא הפרק Once More With Feeling מעונה 6 של באפי והוא מומלץ בחום. אחרי שראיתי באפי גיליתי מה הפסדתי. אבל כאמור הגעתי למסיבה ממש באיחור. 

איילת – אז בקשר למחזמר, אז כאמור את הפעם הראשונה שהעלינו את המחזמר, בקושי היו לנו שחקנים, ולא כל הבחירות למשתתפים שם היו אופטימליים, אבל הרבה כן, אוקיי. ובגלל שבאמת לא מצאנו אף אחד שיכול להיכנס לנעליים של ספייק או למלא את הזרת שלו, אז השתמשנו בספייק קרטון.

קרן – שמעתי על זה.

איילת – ספייק קרטון בגודל כמעט אחד לאחד. אני והדס היינו, עבדנו, היינו גרפיקאיות, עבדנו באותו משרד, ושלחנו דרך המשרד להדפסה דיגיטלית איפשהו והיה מדהים. כאילו, הספייק. והוא כיכב במחזמר בתור ספייק, ובמחזמר שתיים רצינו להפתיע ובסוד רצינו שיהיה לנו שחקן ספייק. אבל לא מצאנו ולא ידענו ועדיין לא הכרתי את כל הקהילות. אז אני חוזרת למסיבאפי, אז עשינו תחרות, איזה תחרות, תחרות כפילים של ספייק. ומי שזכה, שזה היה עידן דקל, כי הוא היה מדהים, שיחק אחר כך את ספייק. אבל התנאי היה, ביקשנו ממנו, שיבטיח שהוא לא מספר לאף אחד, אז אף אחד מהחברים לא ידע, שהוא משחק את ספייק, והתחלנו את המחזמר כאילו השני עם הבובה, ומתישהו הוא עלה לבמה וזרק את הבובה. צווחות בקהל. היה מדהים. אז אני מתגאה בתחמונים שלי.

אהוד – נשמע נפלא.

קרן – אוי זה מעולה. וואו. יש לי בראש עכשיו את עידן דקל ב"באפירוקי".

איילת – אני לא ראיתי, הרבה דברים מהשנים האחרונות אני פספסתי. לא רק השנים האחרונות. הייתה תקופה שקצת התנתקתי ופספסתי הרבה.

קרן – נחזור לזה אחר כך אם תרצי לדבר על זה. אני רוצה לשאול על משהו אחר, הזכרת את סטאר בייס ואת העזרה שקבלתם. איך בדיוק נוצר הקשר הזה, מה עשיתם?

איילת – בגלל דניאלה. שאותה הכרנו לדעתי בפורום טריוויה. ובגלל שגם אני, גם חובבת סטאר טרק, יותר באפי אבל גם סטאר טרק ובכלל מד"ב, אז היה לנו קשר טוב וגם להדס. והיינו חברות. והתחלנו לפתח את זה משם. אני חושבת שדניאלה אמרה אז למה שלא תעשו… אני לא זוכרת בדיוק, אבל היה כזה רעיון שנזרק לאוויר, והבנו שטוב מדי מכדי לא לעשות אותו, ומשם זה התגלגל.

קרן – אני רק רוצה לציין שכשאנשים אומרים ליד אנשים אחרים למה שלא תעשו כנס, יוצאים מזה כנסים. ככה גם מאורות התחיל. 

איילת – כן. 

קרן – חברים לא מציעים לחברים לעשות כנסים.

איילת – אז אני לא אציע כרגע. 

אהוד – חברות לא מציעות לחברים לעשות פודקסטים.

קרן – אני רוצה לציין שאני בשום שלב לא הצעתי, אני הצבתי עובדה.

איילת – אה, נהדר. 

אהוד – אני רוצה לחזור שנייה לקהילת באפי. עד כמה שאת יודעת, האם הקהילה עדיין קיימת היום, איך היא קיימת, איך היא השתנתה.

איילת – אני פחות הבן אדם לשאול אותו על זה, כי אני קצת התנתקתי, וקצת איבדתי קשר עם רוב האנשים. ולדעתי אבל היה עוד פעם פיצול כזה, כאילו… שהיו כמה פורומים, והם נשארו מאוגדים ביחד, ואני קצת התנתקתי. 

קרן – את רוצה לספר קצת על למה בעצם התנתקת מהקהילה? מה קרה?

איילת – זה היה מאוד אינטנסיבי, ולמרות שזה ממש ממש כיף, רציתי קצת הפסקה. ובגלל זה גם לא עשיתי יותר את המסיבאפי, כאילו הייתי עדיין לעזור אבל לא עשיתי את המסיבאפי וגם לא רציתי יותר להיות היושב ראש של השגרירות כי הייתי במקור. ואני לא זוכרת מי, נדמה לי שרותם הייתה אחריי היושב ראש. ופחות אהבתי את הכיוון שהם הלכו אליו, יותר רציתי שהשגרירות תהיה עצמאית מאשר שתחבור לאגודה או משהו. כאילו חשבתי שלטווח הרחוק זה פחות טוב לשגרירות. היום כשמסתכלים על זה, עם כל המצב בארץ, אני לא יודעת, זה נראה כזה, כאילו מה… בזמנו זה היה נראה לי הרה אסון, לא להישאר עצמאים ועד שהשגנו ועד שהתגבשנו ועד שעשינו ואני חושבת שהייתי בדעת מיעוט ולא רציתי להישאר ואו לכפות את הדעה שלי או לריב על זה כל הזמן. אז בחרתי להתנתק.

קרן – להתנתק מבאפי, להתנתק מהשגרירות, להתנתק בכלל?

איילת – להתנתק מהשגרירות, להישאר בקהילה אבל לא כל כך הייתי מעורבת כבר, ומתישהו גם הפסקתי ללכת לכנסים, וחתונה וילדה ומקצוע והתרחקות כללית. כאילו, היו לי פחות משאבים לזה. זה גם חלק מהסיבות הראשוניות. באמת, הייתה התעסקות עצומה סביב המחזמר והכנס והמסיבה והייתה לי טראומה מהודעות בטלפון והיה לי מקצוע שרציתי לטפח ורציתי כזה להתרחק.

קרן – את עדיין לא מגיעה לכנסים?

איילת – אני מגיעה לעתים רחוקות, לא מגיעה הרבה.

קרן – אני משערת שאת באפי את עדיין אוהבת.

איילת – ברור! 

קרן – אוקיי, יש לי שאלה אישית ופולשנית ברשותך כי הזכרת שיש לך ילדה.

איילת – פילשי נא.

קרן – אני פולשת נא. חשפת את הילדה שלך לבאפי?

איילת – ניסיתי.

קרן – מה… ספרי לנו.

איילת – היא תהרוג אותי.

קרן – זה בסדר, פודקסט זה של זקנים, היא לעולם לא תשמע.

איילת – היא פה. ניסיתי להראות לה והיא לא כל כך התחברה. אבל עכשיו היא אוהבת Good Omens ויש לי תקווה לעתיד. 

קרן – אני שומעת פה שקהילה שהתנתקנו ממנה חוזרים אליה דרך הילדות שלנו.

איילת – לצערי הרב זה הפוך אצלי. כאילו, לא לצערי הרב אני לא התנתקתי מבאפי, אבל… יש לה טעם משל עצמה וזה אחלה, ואני מבינה למה באפי נראית קצת ישנה עכשיו, אם לא נכנסים לזה לעומק.

אהוד – האמת שעכשיו שאני מסתכל על מה שכתבתי לעצמי, זו שאלה שלמעשה כבר ענית עליה, הקשר עם קהילות אחרות.

איילת – הקשר היה כזה, קודם כל הייתי הרי גם בפורום של מד"ב ופנטזיה, ואהבתי אותו, אבל כן היה שמה מין זלזול כזה בבאפי, שעצבן אותי. וגם היחס הכללי בכנסים, כמו שאמרתי קודם, לדעתי לא היה מספיק, וקצת מזלזל, ובגלל זה הקמנו הרי את הקהילה. ואחר כך היה קשר עם סטאר בייס. אבל גם אותו כאילו הרגשתי שכן היינו צריכים לעמוד על הרגליים ולנתק. לעשות בשיתוף, כן, הכנסים שעשינו בשיתוף היה ממש כיף, והיה כיף לעבוד עם אנשים יצירתיים והיה אחלה. 

קרן – אז אני רוצה לשאול שאלה אחרת. אז באפי כבר כאילו, באמת כיסינו מכל הכיוונים. לא דברנו על Serenity, לא דברנו על Firefly, לא דברנו על Doll House, לא דברנו על מלא סדרות אחרות, כאילו בבילון 5, וסטאר טרק שהזכרת, אני רואה הרבה מאוד השקות והרבה מאוד תחביבים. מה… לכל השאר היה כבר מקום או שזה באפי זה הדבר היחיד שהיה חסר או שבאפי שזה הדבר היחיד שהכי אהבת?

איילת – באפי וג'וס ווידון זה הדבר היחיד שהיה חסר כי כל השאר קשור למד"ב ופנטזיה וזה. אבל כשעשינו את הכנסים שלנו, שקראו לזה דרך אגב "אבק כוכבים" אם אני זוכרת נכון, כן השתדלנו להביא תכנים שאין בכנס אחר. סרטים חדשים שהגיעו לארץ, סדרות שעוד אף אחד לא שמע עליהם, דברים כאלה. כאילו כן הבאנו עוד תוכן. 

קרן – אבק כוכבים זה כנס שהוזכר בעבר בפודקסט, את יכולה לספר עליו כעוד קצת בבקשה?

איילת – אבק כוכבים זה כנס של שלוש קהילות. של הטולקינאים, של סטאר בייס ושל קהילת באפי. ועשינו אותו בתור כנס נפרד כי חשבנו שאין מספיק תכנים בכנס הזה. והיה ממש כיף לעשות אותו. היו הרבה הפקות מקור. לדעתי לא היו המון הפקות מקור קודם. אנחנו עשינו המון הפקות מקור. שאני אחזור עוד פעם על עצמי ואגיד שהיה כיף. זה היה די כאב ראש לעשות כנס אבל באמת אחד הזמנים הזכורים לי לטוב.

אהוד – הפקות מקור זה אחד האירועים הכי מרשימים תמיד בכנסים. נשמע שהרבה מזה התחיל אצלכם. ושאת היית מעורבת בזה עמוק. אני אשמח לשמוע קצת מנקודת מבט של מי שעשתה את זה מבפנים, מה הדברים הטובים הכיפיים ואיזה תסכולים יש בזה. אם יש.

איילת – המחזמר כמובן היה הראשון. לדעתי, עשינו, אני חושבת, הראשונים בעולם. זה לפני שהתחילו במקומות אחרים. היה כיף, היו כל מני אתגרים. בין השאר בגלל שזה היה בסינמטק והיה את החוק שאסור לגעת במסך. [קרן צוחקת] שזה היה פזמון חוזר בחזרות. וגם היה אסור, היו כל מני חומרים שאסור להביא. מים, זיקוקים, משהו כזה. אז נניח, בקסם של טארה עשינו בועות סבון. היו כל מני דברים מאתגרים טכנית, למשל כשדון מחליפה שמלה, באמצע, והיה לזה פתרון דווקא מאוד נחמד. היו המון חזרות של כל הצוות ביחד ושל כל סצנה לחוד. היו המון הצעות. כאילו, זה לא כמו רוקי, כשאתה יודע כבר מה אתה הולך לעשות, מה עושים, כי יש לך מדריך לזה. היינו צריכים להמציא את זה. זה היה ממש כיף. באמת, היה תהליך עבודה כיפי.

קרן – איזה עוד הפקות מקור את זוכרת?

איילת – אני זוכרת את הסלון של אנדרו, זה היה כאילו אנדרו מראיין, יש לו טוק שואו, ואני לא זוכרת מה עוד היה. אני לא זוכרת.

קרן – אנדרו משלושת הנבלים בעונה…

איילת – כן.

קרן – שש אני רוצה להגיד, שבע, חמש…

איילת – רגע, חמש… שש, לא זוכרת. אבל העניין הוא שאחר כך הוא כאילו נהיה טוב. הוא עזר להם. אז גם כן הדמות שלו היא מאוד נחמדה ומאוד מתאים לו, בגלל שיש פרק אחד שהוא כאילו עושה סטורי טלר כזה…

קרן – נכון.

איילת – היה תפור עליו להיות מארח בטוק שואו. ועשינו כזה אולפן כזה של טוק שואו והיה לו כוס עם הלוגו שלו. היה לו לוגו, היה חולצה. אני לא זוכרת מה היה שם. הוא ראיין כל מני דמויות. היה מצחיק. אני חושבת שהרעיון עצמו, הוא כאילו לקחת את זה ולהביא את זה למקום מציאותי כאילו, היה טוב. 

קרן – זה נשמע מבריק. אני לא מאמינה שאת גורמת לי לפומו על דברים שהיו לפני כמה, 17-16 שנה.

איילת – יותר מדי אני לא רוצה לספור.

קרן – הסיבה שאני יודעת מתי זה היה, כי בחלום ליל קיץ גרסת הבאפירוקי, גרסת הבמאית, הבת שלי הייתה שחקנית והיא הייתה בת חצי שנה, אם אני זוכרת נכון. וזה היה אחרי, זה היה בשלב שכבר אמרו לי אוי, כמה חבל…

איילת – עוד משהו שרציתי להגיד קודם, גם בקשר לכנסים וגם בקשר למסיבאפי. שזה היה כיף כאילו להביא ערך ובידור להרבה אנשים. כאילו זה היה ממש ממלא. כאילו, הרגשת ייעוד כזו, שאני לא…. מאוד קשה לי לשחזר. 

קרן – את סיפרת איך את והדס השתמשתן ביכולות שלכן כדי להשפיע ולתגבר את השגרירות ואת ההופעה החיה והכול. היה גם בכיוון אחר, דברים שלקחת מהתקופה שלך בשגרירות, דברים שלקחת מהקהילה לחיים המקצועיים?

איילת – כל הקטע הזה של ארגון. קודם כל זה גרם לי לחשוב איזה דברים אני אוהבת לעשות, לא שעשיתי עם זה עדיין משהו, אחרי 20 שנה. אבל דווקא עכשיו כן סגרתי מעגל, בגלל שבאחד הכנסים אני העברתי הרצאה כי אף אחד אחר לא רצה לעשות את זה, זה היה הרצאה שאני כתבתי, כאילו… שאחת הצופות מעבירה באחד הפרקים יש צופה, שאומרת שהיא עשתה על ספייק את התזה שלה או משהו כזה, מישהי בריטית כמובן, ולקחתי כאילו את הדמות שלה והעברתי כאילו את ההרצאה שלה על התזה שלה. ואני הייתי הצופה. עכשיו הבעיה היא שאני לא יודעת לדבר מול קהל, וכל ההרצאה הייתה בגמגומים, אני נשבעת לכם. היה זוועה. אוקיי? הרעיון אחלה, הביצוע… לא יודעת איך להגדיר. ולקח לי 20 שנה להתגבר על זה, ולפני איזה כמה ימים עליתי על במה ודברתי לפני אני לא יודעת איזה 500 אנשים, עם הצופה הזו בראש. אבל היה בסדר.

קרן – או, זה סגירת מעגל עם סוף חיובי!

איילת – נכון, נכון. 

קרן – אני כל כך אוהבת את זה. אני קצת כאילו… איך את מרגישה היום כשאת מסתכלת על אז?

איילת – שזה אחד הזמנים הכי יפים שהיו לי. כאילו, גם תרמתי, עזרתי לאנשים, גם הבאתי את הכישרונות שלי, השתמשתי בהם, שזה משהו שחסר לי לפעמים, והיו סביבי מלא אנשים מצחיקים ואוהבים וכישרוניים, והיה נחמד לא להתרכז בכל ה… להתפרנס, ופוליטיקה, זה היה סוג של בריחה, אבל זה היו זמנים אחרים. היום אני לא יכולה להתנתק בצורה כזו.

קרן – אם כי, אם את מעוניינת, אנחנו בדיוק מגייסים מתנדבים לכנס מאורות שיהיה בדצמבר בירושלים בחנוכה.

איילת – דרך אגב היה גם כנס מי ימלל.

קרן – נכון.

איילת – בחנוכה. גם היה חמוד מאוד. לדעתי, היה רק פעם אחת. אני לא זוכרת. הוא היה חמוד מאוד. מי ימלל גבורות סאנידייל.

קרן – אבל הוא לא היה בירושלים.

איילת – לא, הוא היה בגן העיר, לא גן העיר, משהו בסביבה שם.

קרן – זו נשמעת תקופה מדהימה להיות חלק ממנה.

איילת – זה היה מדהים. כן. באמת הייתה יותר תמימות אז. כמו שדיברנו קודם, על ג'וס ווידון, אז כן, זו הייתה תקופה יותר תמימה.

קרן – כן, זו הייתה תקופה טובה במובנים מסוימים. 

איילת – הייתה תקופה שלא ידענו על כל מני דברים, לא רק ג'וס, כל מני דברים אחרים. היינו צעירים ותמימים.

קרן – כן. 

אהוד – תודה רבה לכל המאזינות והמאזינים, תודה רבה לקרן, המון, המון תודה לאיילת על פרק נפלא, נשתמע בפרק הבא.

איילת – ביי.